זיקה לשפת היעד
כל שפה היא חיה ומשתנה. נכנסות מילים חדשות, מילים מסוימות הופכות להיות מיושנות, יוצאות מכלל שימוש או רוכשות משמעויות אחרות, מילים מסוימות רוכשות משמעויות חדשות או מסגלות לעצמם דו-משמעויות. כדי להיות ערני לכל שינוי השפה, שיכולים להיות מאוד חיוניים לתרגום, המתרגם חייב "לחיות את שפת היעד" ולא רק ללמוד את השפה באוניברסיטה. אנחנו מצפים מהמתרגמים להיות ערים לדקויות של השפה, לסלנג, לנורמות תרבותיות וגם לשינוים שמתרחשים בה. לדוגמא, בשפה העברית, נדירים האנשים בישראל שקוראים לסמל הזה @ כרוכית, למרות שזאת הדרישה של האקדמיה ללשון העברית, אבל רוב האנשים מכנים את הסמל הזה "שטרודל", משום צורתו החיצונית.
דוגמא נוספת באנגלית, אין יהודי אמריקאי שיקרא לחג שבועות Pentecost או לחג סוכות Tabernacles כי יש לזה קונוטציות נוצריות. יהודי ארה"ב בד"כ קוראים לחגים הללו Shavuoth & Succoth ועל המתרגם להיות זהיר ולדעת למקם את התרגום הנכון בהקשר נכון ולא להחליף ביניהם. אי- אפשר ללמוד דברים כאלה כל עוד אתה לא חי את השפה ואת התרבות של דוברי שפה זאת.